בולטוב נ' ראיס מידל איסט בע"מ

פסק דין

מבוא:

1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' בולטוב נטליה (להלן: "התובעת") בחודש ינואר 2012, המתייחסת לתקופת עבודתה בשירות מעבידתה לשעבר, חברת "ראיס מידל איסט בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), מחודש יוני 2007 ועד לחודש אפריל 2011 וסיומה. בתביעה התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 59,000 ₪, כמפורט להלן.

התביעה:

2.על פי כתב התביעה עבדה התובעת בשירות הנתבעת מחודש יוני 2007 ועד לחודש אפריל 2011. בתביעה נטען כי על הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה, אשר הורחבו בצו ההרחבה שהוצא בעקבותיו (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

3.בתביעה לפיצויי פיטורים טענה התובעת, כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות על רקע הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. בהתאם נתבעו פיצויי פיטורים המתייחסים לתקופת העבודה שמחודש יוני 2007 ועד לחודש אפריל 2011, ושכר של 3,850 ₪ לחודש - בסכום של 14,745 ₪ (ראה: סעיפים 21 ו-25א' לכתב התביעה).

4.על פי כתב התביעה, הייתה התובעת זכאית לשכר על שלושה ימי עבודה בפועל בחודש אפריל 2011, בסכום של 525 ₪ (ראה: סעיף 25י' לכתב התביעה); להחזר ניכויים שלא כדין מהשכר, לאורך התקופה שמחודש פברואר 2010 ועד כולל חודש מרץ 2011, בסכום כולל של 1,482 ₪ (ראה: סעיף 14 וסעיף 25ט' לכתב התביעה); ולתוספת וותק בשיעור של אחוז וחצי מהשכר החל מהחודש הראשון לעבודתה, בסכום של 2,655 ₪ - להלן תביעת השכר.

5.במסגרת התביעה טענה התובעת לפגיעה בה, הבאה לביטוי במניעת זכויות נלוות להן היא זכאית מכוח עבודתה בנתבעת כדלקמן:

אי תשלום דמי חג במהלך תקופת העבודה בסכום של 5,775 ₪ (ראה: סעיף 25ה לכתב התביעה);

דמי פדיון חופשה בנימוק כי התובעת לא ניצלה את זכותה לחופשה בשכר במהלך תקופת העבודה, בסכום של 7,379 ₪ (ראה: סעיף 25ו' לכתב התביעה);

קצובת הבראה, בטענה כי לא שולמה לתובעת קצובת הבראה לאורך תקופת הקשר, בסכום של 4,563 ₪ (ראה: סעיף 25 ז' לכתב התביעה);

החזר הוצאות נסיעה על בסיס גרסת התובעת לסיכום בין הצדדים לפיו היא זכאית להחזר הוצאות נסיעה בשיעור של 350 ₪ לחודש ובסכום כולל של 11,132 ₪ (ראה: סעיפים 3 ו-25ח' לכתב התביעה);

והאחרון, פיצוי על אי הבטחת זכויותיה של התובעת לפנסיה כמתחייב בהוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף ההובלה, בסכום של 10,626 ₪ (ראה: סעיף 2 וסעיף 25ב' לכתב התביעה).

לכל אלה יקרא להלן - התביעה לזכויות סוציאליות.

טענות הנתבעת:

6.בשלב זה של פסק הדין, אין אני רואה צורך להתעכב בתשובת הנתבעת לכל אחד מרכיבי התביעה. עם זאת יאמר בקצרה:

לטענת הנתבעת הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף ההובלה, לא חלות ביחסים שבין הצדדים;

יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות התובעת, בנסיבות אשר אינן מקנות לתובעת את הזכות לפיצויי פיטורים.

לגרסת הנתבעת עומדת לה טענת קיזוז בנימוק של תשלום שכר ביתר, והזכות לקזז דמי הודעה מוקדמת משלטענתה התפטרה התובעת ללא מתן הודעה מראש.

העובדות: